ארכיון הקטגוריה: צלילות

ספארי "אלי סלומון" 9-13/07/09

ספארי שמתחיל במנטה ונגמר בדולפינים, ובאמצע לא היו פטישנים אבל מי צריך אותם.
כן, כן, הצצה ראשונה אל תוך הכחול של הים האדום, ומנטה ענקית חולפת על פנינו. זה צלילת צ'ק דייב, עוד אין לי מושג איך הקבוצה במים, ובטח שמצלמה לא נשאתי עמי, אבל מנטה עברה שם, ויש גם תמונות של החבר'ה שכן הרגישו בנוח לקחת איתם מצלמה.
אני לא יודע אם אני צריך להודות בפומבי או להחריש את זה, אבל זו המנטה הראשונה שלי. כן, עם כל המקומות שהייתי בהם, כל הספארים שהדרכתי בראס מוחמד, טיראן, צפון סיני והשד (אסי) יודע איפה עוד ואת המנטה הראשונה שלי אני פוגש דווקא בראס קאטי, בקושי שתי דקות הפלגה משארם-א-שייח', בצלילת צ'ק דייב כשאני עוד לא מכיר את הצוללים.


ולמי שהקשיב ב"הרצאת צילום" – הנה חוק השלישים בשבילכם…

ואחרי המנטה? דילגנו אל ג'ק פיש אלי, בשביל הדודא (או קריז) של רויטל, עברנו דרך הסמול פסג', וישנו בלגונה המקסימה של שעב מחמוד. למחרת פעמיים בטיסלגורם, ואפילו המוכשר ששכח משקולות על הספינה לא יכול להתלונן שהוא לא ראה אופנועי BSA מימיו, וזכה לצלילת ספיישל וגם עזר להתיר את הספינה. או לפחות לא הפריע.

על השאג רוק אני לעולם לא מוותר, היא החביבה עליי והצלילה היחידה שתמיד תמיד מקיימת את מה שאני מבטיח. הפעם הייתי צנוע והבטחתי שני צבים לפחות, השאג רוק הגדיל ראש ונתן ארבעה.

את הלילה עשינו בריף של הדנרייבן, שבו חזינו בזהרונים שמנקים את השונית, ובמיוחד בזהרון פעור במיוחד שניסה להיטפל לדג בינתן שהיה בגודל שלו, עד שהבינתן הראה לו מהיכן משתין הדג.

היום השלישי היה בסימן ראס מוחמד והשארק ריף, ובגלל שהיה זרם נגדי חזק זכינו לצלילה רגועה ונעימה דווקא מהצד הפנימי, "גני האלמוגים" שבין הריפים לבין החוף. בצלילה השנייה חלקנו טבל בתוך הברקודות, וחלקנו לא.

ראס מוחמד פרוס לפנינו, קצה העולם שבסוף חצי האי סיני.

משם חתכנו למיצרי טיראן, ולאורך הוודהאוס ריף צללנו מאמצעו ועד סופו, במערבולת שבינו לבין הג'קסון.

הלילה היה קצת מאכזב, בלגונה הדרומית של האי טיראן. אבל באמת, חבר'ה, עם זרם כזה אי אפשר להמשיך והיינו חייבים לקצר, לחזור על עקבנו, ולהסתפק במה שיש. אלי עדיין חייב לנו ריקוד פלמנקו, לפצות על הרקדנית שנעדרה.

היום האחרון התחיל כמובן בצלילת פטישנים, אלא שאלו נפקדו. בסדר, אז לא באו. מי שרוצה הוכחות לזה שהם קיימים שם, יכול לראות אותם אצלי באתר בגלריית הים האדום, במרחק נגיעה. אבל היה נחמד בכחול, וסיימנו קצת מתחת לשבריה של הלארה, שעלתה על הריף ולא רוצה לרדת. הצלילה השנייה היתה בצד השני (הדרומי) של הג'קסון ריף, ושם בהחלט נהנינו מצלילה רגועה בגן אלמוגים קסום, ראינו את השושנה האדומה בעומק 28 מ', והמשכנו כ-65 דקות של פנאן, כולל תמנון שצ'יפר אותנו בסוף, שוב בשביל הדודא של רויטל.
ובגלל שהתרגלתם ל-65 דקות, הייתי חייב גם בצלילה האחרונה בראס אום סיד למשוך ולמשוך, וכך היה. כריש ליוויתן אמנם לא ראינו, אבל היה תענוג.

היתה אחלה קבוצה, אני אישית נהניתי מאוד בחברתכם, התמונות לא משהו (תירוצים תירוצים) אבל אני בונה על זה שגם אתם תעלו כאן קצת תמונות, או אפילו תפנקו אותנו בדיווח מהצד שלכם.

להתראות בפעם הבאה

אמיר

נפוליאון שמנמן ליד הריף של היולנדה

ספארי ראס מוחמד, 28 למאי 2009

"ספארי שמתחיל בניצחון של ברצלונה על מנצ'סטר לא יכול להיות גרוע", היה מי שאמר, וכנראה שצדק. ואני תמיד אומר שספארי ראס מוחמד לא מאכזב לעולם. בימים אלו אני על סף להוכיח את התיאוריה הזו בצורה אמפירית ובעזרת מודל מתימטי ולפרסם את תוצאות המחקר.
בצוות הצוללים המצומצם (8 צוללים ועוד משנרקל אחד) היו ארבעה חבר'ה מנצרת, שאחד מהם אינו צולל (עדיין) והצטרף לחבריו כדי לשנרקל בכל ריף שבו אנחנו צללנו, שני עובדי הייטק (פיסיקאי ומהנדס – זהירות!), היו שי וחברו השבדי פר שמבקר בארץ, וגילי – שועל ספארים ותיק שהצטרף אליי כבר לכמה וכמה ספארים עד היום, ועוד זרועו נטויה.

ספארי צלילה

למרבה הפתעתנו ומגינת לבנו, המצרים לא אישרו את הויזה של אחד המפליגים לראס מוחמד (למרות שזו הוצאה מבעוד מועד בשגרירות מצרים כדת וכדין, או לפחות כדין) והתחלנו את הטיול כשעל ראשנו מרחפת הסכנה שלא נוכל לצלול בשארק ריף המיוחל. את היום הראשון התחלנו בראס קאטי ובראס אום סיד, וסיימנו בריף של הדנרייבן, כשאנו נמנעים מלהיכנס לשמורת ראס מוחמד, לדאבוננו.
למחרת בבוקר צללנו לתוך קרביה של הדאנרייבן, שסימנה תחילתו של יום נהדר בפתח של מיצר גו'באל: שעב מחמוד, שאג רוק ושברי ה-SaraH, ושלישיית צבים נפלאים שקיימו את הבטחתי לצוללים שלי. אני לא מרבה בהבטחות לגבי מה שנראה מתחת למים, ומדגיש תמיד שבעלי החיים לא מרגישים מחויבים לתדרוכים שלי, אבל בשאג רוק אני מרשה לעצמי להבטיח להם צבים, וגם לקיים.
את היום השני סיימנו מעל הטיסלגורם השקועה בעומק 30-32 מ', וירדנו לצלילת לילה של גיבורים, בעומק 15-18 מ', מעל (אבל לא בתוך) אונייה טבועה ובאזור החשוף לזרמים וים לא נוח. למזלנו לא היו זרמים והים היה נוח, והעברנו צלילת לילה רגועה מעל חרטום האונייה הענקית.
למחרת, שש בבוקר, כבר היינו במים לסיור חיצוני מעל הטיסלגורם. שלא כמו בליל אמש, הזרמים הקשו מאוד על הצלילה, והחלטנו שחייבים עוד צלילה באתר, כדי להספיק לחדור מעט פנימה, וליהנות מעט גם ממדוריה הפנימיים, על האופנועים והמשאיות שבתוכה. וממילא לא היה לנו אישור להיכנס לשמורת ראס מוחמד, כך שעדיף היה למצות את האפשרויות היכן שאפשר.
הצלילה השלישית היתה באלטרנטיבס, בדרך חזרה לשארם כדי להוריד את שי ואת פר, שצריך לתפוס טיסה בחזרה לארצות הקור ואת צלילת הלילה בראס קאטי אני לא חושב שנשכח לעולם.


צבא של זהרונים שפתחו במלחמה על כל דיירי הריף, קצרו טרף בכמויות, ואפילו הבריחו "מרגלים תעשייתיים" בדמות זוג דיונונים שקראו עליהם תיגר. חוץ מהם גם היה לובסטר עצום ממדים, שהגיע בדיוק בזמן: בתדרוך לצלילת הלילה טענתי שיש סיכוי לא רע ללובסטר, אבל גילי היה ספקן. חתמנו את התדרוך בחצי התערבות: אם יימצא לובסטר בצלילת הלילה, או שמא אני בדיתי את הלובסטרים מלבי. אחסאן, שמצא עבורי את הלובסטר, זכה לעזור לי להוכיח את טענתי, והוציא אותי דייקן-תדרוכים למופת.

ספארי צלילה


למחרת היום, הפתעה משמחת: השארק ריף מחכה לנו מוקדם בבוקר, ריק מספינות. אמנם גם להקות ענק של דגים לא ראינו, ולא כריש אחד לרפואה, אבל הריף היה יפהפה, נפוליאון ענק ליווה אותנו הלוך ושוב, צב קפץ לביקור, והמהדרין גם ראו חתול ים ענק.
מראס מוחמד הפלגנו לריפים של טיראן, וחתמנו ספארי נהדר בצלילה בג'קסון ריף, ובדריפט רגוע בוודהאוס.

עוד ארבעה ימים של תענוג בראס מוחמד באו לקיצם, כולם שמחים ומחשבים מתי יזדמנו לספארי הבא, ואילו אני עוצם עיניים ומחייך, שהרי אני יודע, שאני אהיה שם פעם נוספת הרבה לפניהם…

סיני

 

מעבר לים – דיווחי צלילה


ברוכים הבאים לאתר החדש של מועדון החברים של מעבר לים.

כאן תוכלו לפרסם את סיפורי הצלילה שלכם, דיווחים על ספארי צלילה של מעבר לים וחוויות שונות הקשורות בים, אלמוגים, כרישים וחיות נוספות.

אם אתם רוצים לשלוח לנו את הסיפורים שלכם, נשמח אם תיכנסו כאן, תירשמו לאתר וכתבו את רשמיכם עם קישורים לתמונות ועוד ככל העולה על רוחכם

צלילות נעימות!